- דף הבית
- גינקו־אסתטיקה
- דליפת שתן בשיעול או בעטישה
- דליפות שתן בשיעול
דליפות שתן בשיעול, בצחוק או בהתעטשות: למה זה קורה
דליפת שתן בשיעול, בצחוק או בהתעטשות שכיחה, אך אינה נורמלית. ראו איך פועלת השליטה בשתן, למה היא נכשלת ומהם הצעדים הראשונים.
Quando existir, entra aqui e também no cartão da página do blog.
במאמר זה
צחוק מהלב, התעטשות, קפיצה בשיעור התעמלות, ופתאום דליפה קטנה של שתן. נשים רבות חוות זאת וחושבות שזה נורמלי לאחר לידה או עם הגיל. זה שכיח, אבל אינו נורמלי, ויש לזה טיפול.
זה נקרא בריחת שתן במאמץ: דליפה לא רצונית של שתן כשהלחץ בבטן עולה, למשל בשיעול, בהתעטשות, בצחוק או בפעילות גופנית (Haylen et al., 2010). זהו סוג בריחת השתן השכיח ביותר אצל נשים (Milsom ו-Gyhagen, 2019).
שלושה רעיונות לזכור.
Fica por baixo do resumo, se existir uma segunda foto.
איך פועלת השליטה בשתן
השתן נאגר בשלפוחית ויוצא דרך השופכה, צינור קצר שאורכו אצל נשים כ-4 סנטימטרים. כדי שלא תהיינה דליפות, שלושה דברים צריכים לפעול יחד:
- סוגר השופכה, שריר שסוגר את הצינור;
- שרירי רצפת האגן, שיוצרים מעין ערסל בבסיס האגן ומתכווצים באופן רפלקסיבי כשמשתעלים או מתעטשים;
- הרצועות ורקמות התמיכה, שמחזיקות את השופכה במקומה.
כשמשתעלים, הלחץ בבטן עולה ודוחף את השלפוחית כלפי מטה. אם השופכה נתמכת היטב, הלחץ הזה לוחץ אותה אל הרקמות שמתחתיה ושומר אותה סגורה, כמו צינור גומי שדורכים עליו על הרצפה. רעיון זה מכונה “השערת הערסל” (DeLancey, 1994).
למה היא נכשלת
דליפות במאמץ מתרחשות כשאחד או יותר מהמרכיבים האלה נחלש (DeLancey, 1994):
- תמיכה חלשה: אם הרקמות שמתחת לשופכה נחלשות, השופכה יורדת במאמץ ונפתחת, במקום להידחס.
- שרירי רצפת אגן חלשים או איטיים: הם אינם מתכווצים בזמן או בעוצמה מספקת.
- סוגר חלש: סגירת השופכה פחות יעילה, גם כשהתמיכה טובה.
גורמי סיכון
| גורם | למה הסיכון עולה |
|---|---|
| היריון ולידה וגינלית | משקל התינוק והמעבר בתעלת הלידה מותחים ועלולים לפגוע בשרירים, בעצבים וברקמות התמיכה; הסיכון גבוה יותר לאחר לידה וגינלית מאשר לאחר ניתוח קיסרי, אף שניתוח קיסרי אינו מבטל אותו (Rortveit et al., 2003) |
| גיל וגיל המעבר | אובדן מסת שריר וירידה באסטרוגן, שמשפיעים גם על רקמות השופכה (Milsom ו-Gyhagen, 2019) |
| עודף משקל | מגדיל את הלחץ המתמיד על השלפוחית ועל רצפת האגן (Subak et al., 2009) |
| שיעול כרוני | אסתמה, COPD, עישון: מאמץ חוזר על רצפת האגן |
| עצירות | מאמץ בעת יציאה מעמיס על רצפת האגן |
| ספורט בעל עומס זעזועי גבוה והרמת משקלים | לחצים חוזרים וגבוהים |
| ניתוחים באגן | עלולים להשפיע על התמיכה או על העצבים |
| גנטיקה | לחלק מהנשים יש רקמות תמיכה גמישות יותר |
זה שכיח מאוד
מחקרים מעריכים שבין רבע לכמעט מחצית מהנשים הבוגרות חוות מידה כלשהי של בריחת שתן, וכמחצית מהמקרים הם במאמץ (Milsom ו-Gyhagen, 2019). ובכל זאת, נשים רבות אינן מדברות על כך עם איש מקצוע בתחום הבריאות.
במאמץ, בדחיפות או בשניהם?
יש כמה סוגים של בריחת שתן, וחשוב להבחין ביניהם כי הטיפול שונה (Haylen et al., 2010):
| סוג | איך זה מתבטא |
|---|---|
| במאמץ | דליפות בשיעול, בהתעטשות, בצחוק, בקפיצה או בהרמת משקלים; בדרך כלל כמויות קטנות |
| בדחיפות | צורך פתאומי וחזק להשתין, עם דליפה לפני שמגיעים לשירותים |
| מעורב | שתיהן בו-זמנית, שכיח מאוד בנשים מבוגרות יותר |
אם הדליפות מתרחשות בעיקר עם צורך פתאומי, ללא מאמץ, סביר שיש גם מרכיב של דחיפות, שגישת הטיפול בו שונה.
איך מעריכים
ההערכה הראשונית כוללת בדרך כלל (NICE, 2019):
- שיחה על מתי מתרחשות הדליפות, הכמות, התדירות וההשפעה על היומיום;
- יומן מתן שתן במשך כמה ימים, עם רישום של מה ששותים, כמה פעמים משתינים ומתי יש דליפות;
- בדיקה גינקולוגית, כולל כוח שרירי רצפת האגן ובדיקה אם יש צניחה;
- בדיקת שיעול, כששלפוחית השתן מלאה, כדי לראות אם יש דליפה;
- בדיקת שתן, כדי לשלול זיהום או דם.
בדיקות מורכבות יותר, כמו בדיקה אורודינמית, נחוצות רק במקרים נבחרים, למשל לפני ניתוח.
מה עוזר
הטיפול נדון בהרחבה במאמר בריחת שתן במאמץ: הטיפולים, מתרגילים ועד ניתוח, אך הצעדים הראשונים פשוטים ויש להם ראיות טובות:
- אימון שרירי רצפת האגן: זהו הטיפול מהשורה הראשונה. בסקירת Cochrane, נשים שעשו אימון מפוקח היו בעלות סיכוי גבוה בהרבה להשתפר או להחלים מאלה שלא עשו (Dumoulin et al., 2018). ההמלצות מציינות לפחות 3 חודשים של אימון מפוקח (NICE, 2019).
- לרדת במשקל, אם יש עודף: במחקר אקראי, ירידה של כ-8% מהמשקל הפחיתה באופן משמעותי את דליפות השתן (Subak et al., 2009).
- לטפל בשיעול ובעצירות.
- “לכווץ לפני שיעול”: כיווץ רצפת האגן מיד לפני התעטשות או הרמת משקל עוזר למנוע את הדליפה.
כשאמצעים אלה אינם מספיקים, יש אפשרויות נוספות, כולל התקנים וגינליים וניתוח (NICE, 2019).
מתי לפנות לרופא
אם יש דם בשתן, כאב או צריבה במתן שתן, חום או כאב גב תחתון, התקשרו ל-SNS 24 (808 24 24 24). אם אי אפשר להשתין, או אם יש אובדן פתאומי של שליטה בשתן עם חולשה ברגליים, התקשרו ל-112.
במרפאת Luxmed
בפגישת האסתטיקה הגינקולוגית אנחנו משוחחים איתכם על הדליפות ועל ההשפעה על היומיום, בודקים את רצפת האגן ושוללים סיבות אחרות.
משם אנחנו מציעים תוכנית המותאמת לכם, שמתחילה כמעט תמיד באימון רצפת האגן, על בסיס מה שהראיות המדעיות תומכות בו. כשנדרש, אנחנו עובדים בשיתוף עם פיזיותרפיה של האגן או אורולוגיה.
דברו איתנו
ההערכה היא שיחה, ללא התחייבות. ספרו לנו מה מדאיג אתכם והצוות שלנו יחזור אליכם.
מאמר זה הוא מידע כללי ואינו מחליף הערכה רפואית. התוצאות משתנות מאדם לאדם.
שאלות נפוצות
האם זה נורמלי לדלוף שתן בהתעטשות?
זה שכיח, בעיקר לאחר לידות ועם הגיל, אך אינו נורמלי ואין צורך לקבל זאת. יש לזה טיפול.
למה אני דולפת שתן כשאני צוחקת?
צחוק מעלה את הלחץ בבטן. אם התמיכה בשופכה או שרירי רצפת האגן חלשים, השופכה אינה נשארת סגורה.
האם זה קורה רק לנשים שילדו?
לא. לידה וגינלית היא גורם סיכון חשוב, אבל זה קורה גם לנשים שלא ילדו, למשל ספורטאיות בענפים בעלי עומס זעזועי גבוה או נשים עם שיעול כרוני.
האם תרגילי קגל פותרים את הבעיה?
אימון רצפת האגן שנעשה נכון, במשך 3 חודשים לפחות ועדיף בפיקוח, משפר או פותר את הדליפות אצל נשים רבות.
האם שתייה מועטה יותר עוזרת?
זה לא רעיון טוב: השתן נעשה מרוכז יותר ועלול לגרות את השלפוחית. שתו כרגיל, בפיזור לאורך היום.
האם בריחת שתן במאמץ מחמירה עם הזמן?
היא עלולה להחמיר, בעיקר עם גיל המעבר והזדקנות, אם לא מטפלים בה. טיפול מוקדם מניב בדרך כלל תוצאות טובות יותר.
מקורות מדעיים 7
- Milsom I, Gyhagen M. The prevalence of urinary incontinence. Climacteric. 2019;22(3):217-22. Artigo
- Haylen BT, de Ridder D, Freeman RM, et al. An International Urogynecological Association (IUGA)/International Continence Society (ICS) joint report on the terminology for female pelvic floor dysfunction. Neurourol Urodyn. 2010;29(1):4-20. Artigo
- DeLancey JO. Structural support of the urethra as it relates to stress urinary incontinence: the hammock hypothesis. Am J Obstet Gynecol. 1994;170(6):1713-20. Artigo
- Rortveit G, Daltveit AK, Hannestad YS, Hunskaar S. Urinary incontinence after vaginal delivery or cesarean section. N Engl J Med. 2003;348(10):900-7. Artigo
- Subak LL, Wing R, West DS, et al. Weight loss to treat urinary incontinence in overweight and obese women. N Engl J Med. 2009;360(5):481-90. Artigo
- Dumoulin C, Cacciari LP, Hay-Smith EJC. Pelvic floor muscle training versus no treatment, or inactive control treatments, for urinary incontinence in women. Cochrane Database Syst Rev. 2018;10(10):CD005654. Revisão Cochrane
- National Institute for Health and Care Excellence. Urinary incontinence and pelvic organ prolapse in women: management (NG123). Londres: NICE; 2019. Guideline
המשיכו לגלות


