- דף הבית
- גינקו־אסתטיקה
- כאב בנרתיק בגלל שרירים מתוחים
- מתח, חרדה וכאב אגן
מתח, חרדה וכאב אגן: הקשר עם הגוף בכוננות
מתח וחרדה לא ממציאים את הכאב: הם מותחים את השרירים והופכים את מערכת העצבים לרגישה יותר. הנה איך פועל הקשר ומה עוזר, בלי לומר ש“הכול בראש”.
Quando existir, entra aqui e também no cartão da página do blog.
במאמר זה
“עשיתי את כל הבדיקות ואין כלום. אולי זה מהעצבים?” נשים רבות עם כאב אגן או כאב ביחסי מין שומעות, או חושבות, שהכאב “פסיכולוגי”. המשפט פוגע כי נדמה שהוא אומר שהכאב אינו אמיתי. זה לא מה שהמדע מראה.
מתח וחרדה לא ממציאים את הכאב. הם משנים את אופן הפעולה של הגוף: שרירי רצפת האגן מתכווצים, מערכת העצבים נעשית רגישה יותר ואותות הכאב מוגברים. הכאב אמיתי, גופני, ויש לו טיפול. במאמר הזה אנחנו מסבירים איך פועל הקשר הזה ומה עוזר.
שלושה רעיונות לזכור.
Fica por baixo do resumo, se existir uma segunda foto.
איך המתח מגיע לאגן
הגוף במצב כוננות
מול איום, אמיתי או נתפס, מערכת העצבים מפעילה את תגובת “הילחם או ברח”: הלב מאיץ, הנשימה נעשית קצרה וגבוהה, השרירים מתכוננים לפעולה. זו תגובה מועילה במצבים נקודתיים. הבעיה מתחילה כשהמתח נמשך שבועות או חודשים והגוף לא יוצא מהמצב הזה.
גם שרירי רצפת האגן מגיבים
רצפת האגן היא חלק מהתגובה הזאת. במחקרים עם אלקטרומיוגרפיה, הפעילות של השרירים האלה עולה מול תמונות או מצבים מאיימים, גם אצל נשים בלי כאב. אצל נשים עם ואגיניזם או כאב ביחסי מין, התגובה גדולה יותר (van der Velde ו-Everaerd, 2001). הנשימה הקצרה והגבוהה, האופיינית לחרדה, מפחיתה גם את תנועת הירידה הטבעית של רצפת האגן.
שריר שמתכווץ זמן רב מתעייף, מקבל פחות אספקת דם ומפתח נקודות כואבות. זה מה שאנחנו מסבירים במאמר על רצפת אגן מתוחה.
מערכת העצבים נעשית רגישה יותר
כשהכאב נמשך חודשים, מערכת העצבים עצמה משתנה. העצבים וחוט השדרה מגיבים יותר לגירויים שהיו ניטרליים בעבר (מגע, בגדים, חדירה) והכאב יכול להתפשט לאזורים סמוכים. זה נקרא סנסיטיזציה מרכזית (Woolf, 2011). מתח, חרדה, חוסר שינה ופחד מכאב מזינים את התהליך הזה.
המעגל
המנגנונים השונים מחזקים זה את זה:
- יש כאב, בגלל סיבה ראשונית (זיהום, לידה, סדק) או בגלל מתח;
- הכאב יוצר פחד וערנות יתר (“זה יכאב שוב”);
- הפחד מגביר את ההתכווצות השרירית ואת הרגישות של מערכת העצבים;
- החוויה הבאה כואבת יותר, מה שמאשר את הפחד.
שבירת המעגל בכל נקודה עוזרת: לטפל בסיבה הראשונית, להרפות את השרירים, להפחית את הפחד או להרגיע את מערכת העצבים.
סימנים לכך שהמתח עשוי לתרום
- הכאב מחמיר בתקופות של יותר מתח, עייפות או חוסר שינה.
- יש אזורים נוספים של מתח: לסת, צוואר, כתפיים, כאבי ראש.
- יש במקביל תסמינים כמו תסמונת המעי הרגיז, דחיפות בהטלת שתן או כאבי שרירים מפוזרים.
- עצם הציפייה ליחסי מין או לבדיקה גינקולוגית כבר מעוררת מתח או חרדה.
- הכאב התחיל אחרי סיבה גופנית שכבר טופלה, אבל נמשך.
אף אחד מהסימנים האלה, לבדו, אינו מוכיח שמתח הוא הסיבה. הם משמשים לעזור לרופא לקבל תמונה מלאה.
“אז זה פסיכולוגי?”
לא במובן של “דמיוני”. הכאב קיים ויש לו מנגנונים גופניים: שרירים מכווצים, עצבים רגישים יותר, ובחלק מהמקרים דלקת מקומית. מה שהמחקר מראה הוא שגוף ונפש אינם פועלים בנפרד. לכן המודל שמשמש היום לכאב אגן כרוני הוא ביופסיכוסוציאלי: הוא מתחשב בו־זמנית בסיבות הגופניות, ברגשות ובמחשבות, ובהקשר החיים (Engeler et al.).
זה גם לא אומר שהאשמה היא של האישה, או ש“מספיק להירגע”. זה אומר שלטיפול יש יותר נקודות אחיזה.
לפני שמייחסים את הכאב למתח, חיוני לשלול סיבות אחרות, כמו זיהומים, אנדומטריוזיס, ליכן סקלרוזוס, ניוון וולבו־וגינלי או בעיות בדרכי השתן ובמעיים.
מה עוזר ביומיום
- נשימה סרעפתית. כמה דקות, כמה פעמים ביום, עוזרות למערכת העצבים לצאת ממצב הכוננות ולרצפת האגן להשתחרר.
- תרגילי הרפיה של האגן. תיארנו שגרה במאמר על תרגילים להרפיית רצפת האגן.
- פעילות גופנית סדירה, רצוי מתונה: הליכה, שחייה, יוגה.
- שינה. שינה לקויה מגבירה את הרגישות לכאב. שעות קבועות ופחות מסכים בלילה עוזרים.
- קשיבות (מיינדפולנס). תוכניות מיינדפולנס הראו הפחתה בכאב ובסבל אצל נשים עם וולוודיניה מעוררת (Brotto et al., 2019).
- הפסקות בניסיון החדירה אם היא כואבת, תוך שמירה על אינטימיות בדרכים אחרות, כדי לא לחזק את הפחד.
טיפולים עם ליווי
- פיזיותרפיית אגן, כדי להרפות את השרירים ולחנך מחדש את התגובה לכאב.
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). עובד על מחשבות קטסטרופליות, פחד והימנעות. בניסויים אקראיים בנשים עם וסטיבולודיניה, CBT הפחית את הכאב ושיפר את התפקוד המיני (Bergeron et al., 2016).
- טיפול מיני או זוגי, כשהכאב משפיע על הזוגיות.
- תמיכה מומחית בטראומה, כשיש חוויות טראומטיות, כולל אלימות מינית.
- תרופות. בכאב כרוני, הרופא יכול לשקול תרופות שפועלות על כאב נוירופתי או על חרדה. הבחירה אישית וחלק מהשימושים הם מחוץ להתוויות המאושרות.
התוצאות הטובות ביותר מגיעות, בדרך כלל, מהשילוב: טיפול בגוף ובנפש בו־זמנית, עם צוות שמתקשר בינו לבין עצמו.
מתי לפנות לייעוץ
הערכה גינקולוגית חשובה כדי לשלול סיבות אחרות לפני שמייחסים את הכאב למתח. פנו להערכה מהירה אם יש חום, דימום חריג, כאב עז ופתאומי או כאב שמלווה בהקאות. אם החרדה או הדכדוך מכבידים מאוד, דברו גם עם רופא המשפחה. במקרה של ספק, התקשרו למוקד SNS 24 (808 24 24 24). במצב חירום, חייגו 112.
במרפאת Luxmed
במרפאת Luxmed, פגישת הגינקולוגיה מתחילה בהקשבה לכל הסיפור שלכם, בלי שיפוטיות, ובשלילת סיבות שדורשות טיפול ספציפי. משם אנחנו קובעים יחד אתכם תוכנית שמטפלת בגוף וכשזה מתאים, מתואמת עם פיזיותרפיית אגן ועם תמיכה נפשית.
דברו איתנו
ההערכה היא שיחה, ללא התחייבות. ספרו לנו מה מדאיג אתכם והצוות שלנו יחזור אליכם.
מאמר זה נועד למידע כללי ואינו מחליף הערכה רפואית. התוצאות משתנות מאדם לאדם.
שאלות נפוצות
האם מתח לבדו יכול לגרום לכאב אגן?
הוא יכול לתרום באופן משמעותי, בעיקר דרך מתח שרירי ורגישות יתר. לעיתים קרובות יש גם גורמים נוספים, ולכן ההערכה חיונית.
אם אטפל בחרדה, הכאב יעבור?
זה יכול להשתפר, אבל לעיתים נדירות זה מספיק. התוצאות הטובות ביותר מגיעות משילוב עבודה פסיכולוגית עם פיזיותרפיה, וכשצריך, טיפול רפואי.
הרופא אמר שזה פסיכולוגי. האם כדאי לבקש דעה נוספת?
אם יש לכם תחושה שהכאב לא נבדק בקפידה, מותר לבקש חוות דעת שנייה, רצוי אצל איש או אשת מקצוע עם ניסיון בכאב אגן וכאב מיני.
האם מיינדפולנס באמת עובד?
יש מחקרים שמראים הפחתה בכאב ובסבל, במיוחד בוולוודיניה. הוא לא מחליף את הטיפולים האחרים, אבל הוא תוספת מועילה וללא תופעות לוואי משמעותיות.
האם הכאב יכול לחזור בתקופות של מתח?
יכול. היכרות עם הסימנים שלכם ושמירה על שגרת ההרפיה עוזרות להגיב מוקדם.
מקורות מדעיים 6
- van der Velde J, Everaerd W. The relationship between involuntary pelvic floor muscle activity, muscle awareness and experienced threat in women with and without vaginismus. Behav Res Ther. 2001;39(4):395-408. Artigo
- Woolf CJ. Central sensitization: implications for the diagnosis and treatment of pain. Pain. 2011;152(3 Suppl):S2-S15. Artigo
- Engeler D, Baranowski AP, Berghmans B, et al. EAU Guidelines on Chronic Pelvic Pain. European Association of Urology; edição mais recente. Guideline
- Bergeron S, Khalifé S, Dupuis MJ, McDuff P. A randomized clinical trial comparing group cognitive-behavioral therapy and a topical steroid for women with dyspareunia. J Consult Clin Psychol. 2016;84(3):259-268. Artigo
- Brotto LA, Bergeron S, Zdaniuk B, et al. A comparison of mindfulness-based cognitive therapy vs cognitive behavioral therapy for the treatment of provoked vestibulodynia in a hospital clinic setting. J Sex Med. 2019;16(6):909-923. Artigo
- Padoa A, McLean L, Morin M, Vandyken C. The overactive pelvic floor (OPF) and sexual dysfunction. Part 1 and Part 2. Sex Med Rev. 2021;9(1):64-89. Artigo
המשיכו לגלות

