במאמר זה
כשהשיער מתחיל לנשור, טבעי לרצות «לעשות בדיקות לכל דבר». אך הן אינן תמיד נחוצות, ופאנל ענק ללא קריטריונים עלול להביא יותר בלבול מתשובות. הבדיקות שימושיות כדי למצוא גורמים שאפשר לתקן, כמו מחסור בברזל או בעיה בבלוטת התריס, וכדי להבין אם יש שינויים הורמונליים מאחורי הנשירה.
ברוב המקרים מספיקה קבוצה קצרה: ספירת דם, פריטין ו-TSH (תפקוד בלוטת התריס), עם ויטמין D, ויטמין B12, חומצה פולית או אבץ בהתאם להיסטוריה הרפואית. בדיקות הורמונליות שמורות לנשים עם סימנים לעודף אנדרוגנים, כמו מחזור לא סדיר, אקנה או שיעור יתר. ויש בדיקות למצבים מסוימים, המתבקשות רק כשהתמונה הקלינית מצדיקה זאת.
במדריך זה אנו מסבירים מתי הן מועילות, מה כל בדיקה מראה, איך מפרשים את התוצאות ואיך להתכונן.
שלושה רעיונות לזכור.
Fica por baixo do resumo, se existir uma segunda foto.
מתי הן מועילות ומתי לא
הן מועילות כאשר
- הנשירה מפוזרת ועלתה בבירור לפני יותר מ-2 עד 3 חודשים;
- היה אירוע שעלול היה לדלדל מאגרים: לידה, ניתוח, מחלה, דיאטה מגבילה, ירידה מהירה במשקל, ניתוח בריאטרי;
- יש תסמינים כלליים: עייפות, חיוורון, דפיקות לב, תחושת קור או חום חריגה, שינויים במשקל;
- יש וסת שופעת או לא סדירה;
- יש סימנים לעודף אנדרוגנים אצל האישה: אקנה, שיער בפנים או בגוף, מחזור לא סדיר;
- התזונה צמחונית או טבעונית, או שיש מחלות המשפיעות על הספיגה;
- עומדים להתחיל טיפול ויש לשלול חסרים.
לעיתים קרובות אינן נחוצות
- קרחת גברית טיפוסית, עם שקעים בצדי המצח וקרחת בקודקוד, בגבר בריא: האבחנה קלינית ובדיקות רק לעיתים נדירות משנות את ההחלטה.
- התקרחות אנדרוגנטית נשית ללא סימנים נוספים: בדיקות שגרתיות אינן נדרשות, בדרך כלל, לצורך האבחנה; פריטין, ספירת דם ו-TSH נשקלים בהתאם לאנמנזה, בעיקר אם יש חשד לטלוגן אפלוביום נלווה (GPnotebook).
- טלוגן אפלוביום עם סיבה ברורה ועדכנית, כמו לידה לפני 3 חודשים ללא תסמינים נוספים, אפשר פשוט לעקוב אחריו.
האבחנה של סיבת הנשירה נעשית בעיקר על סמך האנמנזה הרפואית ובדיקת הקרקפת, כולל טריכוסקופיה. בדיקות הדם משלימות ואינן מחליפות.
בדיקות הבסיס: מה מראה כל אחת
ספירת דם
מראה אם יש אנמיה (המוגלובין נמוך) ונותנת רמזים לגבי הסיבה: כדוריות דם אדומות קטנות מרמזות על מחסור בברזל; כדוריות גדולות מרמזות על מחסור בוויטמין B12 או בחומצה פולית. ספירת דם תקינה אינה שוללת מחסור בברזל: מאגרי הברזל מתרוקנים עוד לפני שההמוגלובין יורד.
פריטין: הבדיקה השימושית ביותר
הפריטין משקף את מאגרי הברזל בגוף. זו הבדיקה עם הכי הרבה ראיות בנשירת שיער, בעיקר אצל נשים.
- מטה-אנליזה של 36 מחקרים מצאה פריטין נמוך באופן מובהק אצל נשים עם נשירת שיער לא צלקתית, גם ללא אנמיה (Treister-Goltzman et al., 2022).
- במחקר אחד, פריטין של 30 ng/mL או פחות נקשר באופן חזק לטלוגן אפלוביום (Zhang et al., 2023).
איך לפרש:
| פריטין | פירוש מקובל |
|---|---|
| מתחת ל-12 עד 15 ng/mL | מחסור ברור בברזל |
| מתחת ל-30 עד 40 ng/mL | ככל הנראה מאגרים לא מספיקים; סקירה אחת ממליצה על 40 ng/mL כסף אצל אנשים בריאים עם תסמינים כמו נשירת שיער (Zhang et al., 2023) |
| מתחת ל-70 ng/mL עם דלקת | עדיין ייתכן מחסור בברזל, כי דלקת מעלה את הפריטין «באופן מדומה» |
מעבדות מסוימות מחשיבות כ«תקין» כל ערך מעל 10 עד 15 ng/mL. לכן ערך שנמצא בטווח הייחוס עשוי להיות נמוך עבור מי שסובל מנשירת שיער. עדיין לא הוכח שהשלמת ברזל מגדילה את צפיפות השיער בכל המקרים, אך תיקון מחסור תמיד מועיל לבריאות.
CRP (חלבון C-ריאקטיבי)
מודד דלקת. הוא נבדק יחד עם הפריטין משום שאם יש דלקת או זיהום, הפריטין עולה ועלול להסתיר מחסור בברזל. במקרים מסוימים הרופא מבקש גם את רוויית הטרנספרין.
TSH: בלוטת התריס
תת-פעילות ויתר-פעילות של בלוטת התריס עלולות לגרום לנשירה מפושטת. בדיקת ה-TSH היא בדיקת הסקר. אם היא חריגה, משלימים ב-T4 חופשי ולעיתים בנוגדנים. היא חשובה במיוחד אחרי לידה, בגיל המעבר וכשיש עייפות, שינויים במשקל, אי-סבילות לקור או לחום, או דפיקות לב.
ויטמין D (25-OH ויטמין D)
ערכים נמוכים שכיחים אצל אנשים עם נשירת שיער, כולל טלוגן אפלוביום והתקרחות מוקדית (אלופציה אראטה). לא הוכח שנטילת תוספים ללא מחסור גורמת לשיער לצמוח, אך לתיקון מחסור יש יתרונות כלליים.
ויטמין B12 וחומצה פולית
נחוצים להתחלקות תאים, כולל תאי זקיק השיער. יש לבדוק B12 אצל צמחונים וטבעונים, אחרי ניתוח בריאטרי, ואצל מי שנוטלים מטפורמין או תרופות לקיבה לאורך זמן. לאחר ניתוח בריאטרי, חומצה פולית נמוכה נקשרה לנשירה (Global Bariatric Research Collaborative, 2021).
אבץ
המחסור אינו שכיח אצל מי שאוכלים באופן מגוון, אך שכיח יותר אחרי ניתוח בריאטרי, בדיאטות מגבילות מאוד ובמחלות מעי מסוימות. במקרים אלה יש היגיון לבדוק.
בדיקות הורמונליות אצל נשים
מתי לבקש
הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים) מעורבים בהתקרחות אנדרוגנטית, אך רוב הנשים עם סוג זה של נשירה הן בעלות ערכים תקינים. בדיקות הורמונליות מתבקשות כשיש סימנים לעודף אנדרוגנים (GPnotebook):
- מחזורי וסת לא סדירים או היעדר וסת;
- שיער עודף בפנים או בגוף;
- אקנה מתמשכת או חמורה בגיל הבגרות;
- קרקפת שמנונית מאוד;
- חשד לתסמונת השחלות הפוליציסטיות;
- נשירה שמתקדמת במהירות עם סימנים נוספים של התגברות מאפיינים זכריים (קול נמוך יותר, גידול במסת השריר), מה שמחייב הערכה מהירה.
מה מבקשים
| בדיקה | מה היא מראה |
|---|---|
| טסטוסטרון כללי | האנדרוגן העיקרי בדם |
| SHBG | חלבון שנושא את הטסטוסטרון; מאפשר לחשב את החלק הפעיל |
| מדד האנדרוגנים החופשיים | מחושב: טסטוסטרון כללי × 100 / SHBG; ערכים של 5 ומעלה מרמזים על תסמונת השחלות הפוליציסטיות |
| DHEA-S | אנדרוגן שמיוצר בעיקר בבלוטות יותרת הכליה |
| פרולקטין | עשוי להיות גבוה בשינויים בבלוטת יותרת המוח או עם תרופות מסוימות |
בהתאם לתוצאות, הרופא עשוי לבקש בדיקות נוספות, כמו 17-OH-פרוגסטרון, FSH, אסטרדיול או קורטיזול, כדי לשלול מחלות של בלוטות יותרת הכליה, גידולים המפרישים הורמונים או תסמונת קושינג.
מתי לקחת דגימה
- בבוקר, בין השעות 8 ל-9.
- בין היום ה-2 ליום ה-5 של המחזור, כשיש מחזור.
- מחוץ לאמצעי מניעה הורמונליים: הגלולה מעלה את ה-SHBG ועלולה «לנרמל» את התוצאות. האידיאלי הוא הפסקה של חודשיים לפחות, בהחלטה משותפת עם הרופא (GPnotebook).
ומה לגבי גברים?
בקרחת גברית טיפוסית אין צורך בבדיקות הורמונליות: אצל גברים עם קרחת רמת הטסטוסטרון תקינה, בדרך כלל. הסיבה היא רגישות הזקיקים לאנדרוגנים, ולא עודף שלהם. מבקשים אותן רק אם יש תסמינים נוספים.
בדיקות למצבים מסוימים
בדיקות אלה אינן חלק מהשגרה. מבקשים אותן כשהאנמנזה או הבדיקה מצדיקות זאת.
- סרולוגיה של עגבת (VDRL או RPR ו-TPHA). עגבת שניונית עלולה לגרום לנשירת שיער, בדרך כלל בכתמים קטנים בעלי מראה «אכול עש» או בדלדול מפושט. זה נדיר, אצל 3% עד 7% מהאנשים עם עגבת שניונית, אך חשוב לא לפספס זאת, כי השיער צומח מחדש עם הטיפול והמחלה חייבת טיפול (Vafaie et al., 2005). מבקשים זאת כשלכתמים יש מראה לא אופייני או כשיש סימנים נוספים.
- נוגדנים אנטי-גרעיניים (ANA). כשיש חשד לזאבת או למחלה אוטואימונית אחרת: נשירה עם כאבי מפרקים, כתמים בפנים הרגישים לשמש, אפתות, עייפות בולטת.
- תפקודי כבד וכליות. במחלות כרוניות או לפני טיפולים פומיים מסוימים.
- גלוקוז בדם או המוגלובין מסוכרר. כשיש חשד לסוכרת או לתסמונת מטבולית, שכיחה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות.
- ביופסיה של הקרקפת. זו אינה בדיקת דם, אך היא הבדיקה שמאשרת אבחנות מסוימות, בעיקר התקרחויות צלקתיות.
איך לפרש את התוצאות
«תקין» אינו תמיד אופטימלי
ערכי הייחוס של המעבדה מציינים את הטווח שבו נמצא רוב האוכלוסייה, לאו דווקא את הערך האידיאלי לשיער. הדוגמה הברורה ביותר היא הפריטין: ערך של 20 ng/mL עשוי להופיע כתקין בתוצאות ובכל זאת להיות נמוך עבור אישה עם נשירת שיער. הפירוש צריך להיעשות על ידי הרופא, תוך התחשבות בתסמינים ובאנמנזה.
מלכודות נפוצות
- ביוטין. תוספי ביוטין, נפוצים מאוד במוצרים «לשיער», מפריעים לבדיקות רבות שנעשות בשיטת אימונואסאי. הם עלולים לתת ערכי T4 ו-T3 גבוהים באופן שגוי וערכי TSH נמוכים באופן שגוי, ולדמות יתר-פעילות של בלוטת התריס, ואף לעוות את הטרופונין, שמשמש לאבחון התקפי לב. יש להפסיק את הביוטין לפחות יום אחד לפני הבדיקות, או יותר אם המינון גבוה, ולעדכן את הרופא (Fan et al., 2019).
- דלקת וזיהומים. הצטננות, זיהום או מחלה דלקתית מעלים את הפריטין ועלולים להסתיר מחסור בברזל. לכן בודקים CRP בו-זמנית.
- תוספי ברזל שנלקחו לאחרונה. הם עלולים להעלות את הערכים באופן זמני. אם נוטלים ברזל, יש לפעול לפי הנחיית הרופא לגבי הפער הנדרש לפני הבדיקות.
- אמצעי מניעה הורמונליים. משנים את ה-SHBG ואיתו את הפירוש של ההורמונים הזכריים.
- שלב במחזור הווסת. ההורמונים משתנים במהלך המחזור; לכן מבקשים לקחת דגימה בימים הראשונים.
- ויטמין D ועונת השנה. הערכים נמוכים יותר בסוף החורף וגבוהים יותר בסוף הקיץ.
תוצאה חריגה לא תמיד מסבירה את הנשירה
ויטמין D נמוך במעט, למשל, שכיח מאוד ועשוי שלא להיות הסיבה העיקרית לנשירה. הרופא משלב את התוצאות עם האנמנזה, הבדיקה והטריכוסקופיה לפני שהוא מסיק מסקנה.
איך מתכוננים לבדיקות
- צום: כדאי לברר עם המעבדה. ברוב הבדיקות האלה צום של 8 עד 12 שעות אינו חובה, אך ייתכן שיתבקש אם נעשות בו-זמנית בדיקות נוספות, כמו גלוקוז או כולסטרול.
- שעה: מוקדם בבוקר, בעיקר לבדיקות הורמונים (בין 8 ל-9).
- ביוטין: להפסיק לפחות יום אחד לפני, או יותר אם המינון גבוה.
- ברזל: אם נוטלים תוספים, יש לשאול את הרופא אם צריך להפסיק לפני כן.
- מחזור הווסת: לבדיקות הורמונים, דגימה בין היום ה-2 ליום ה-5 של המחזור, אם יש מחזור.
- אמצעי מניעה הורמונליים: אין להפסיק אותם על דעת עצמך. אם הרופא יזדקק לבדיקות הורמונליות ללא השפעת הגלולה, הוא יתאם איתך את הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, כולל אמצעי מניעה חלופי.
- מחלה לאחרונה: אם היה חום או זיהום בשבועות האחרונים, יש לעדכן; ייתכן שעדיף לדחות.
- כדאי להביא רשימה של התרופות והתוספים שנוטלים, ובדיקות קודמות להשוואה.
סיכום: אילו בדיקות לכל מצב
| מצב | בדיקות רגילות | להוסיף אם… |
|---|---|---|
| נשירה מפושטת מעל 3 חודשים, ללא סיבה ברורה | ספירת דם, פריטין, CRP, TSH | ויטמין D, B12 וחומצה פולית בהתאם לאנמנזה |
| אחרי לידה | ספירת דם, פריטין, CRP, TSH | ויטמין D; B12 אם צמחונית |
| ירידה מהירה במשקל, דיאטה מגבילה, עט הרזיה | ספירת דם, פריטין, CRP, ויטמין D, B12, חומצה פולית | אבץ, TSH |
| אחרי ניתוח בריאטרי | ספירת דם, פריטין, B12, חומצה פולית, אבץ, ויטמין D | מיקרו-נוטריינטים נוספים לפי פרוטוקול הצוות |
| אישה עם מחזורים לא סדירים, אקנה או שיער עודף | טסטוסטרון כללי, SHBG, DHEA-S, פרולקטין, בנוסף לבדיקות הבסיס | 17-OH-פרוגסטרון, גלוקוז, אחרות בהתאם לתוצאות |
| גיל המעבר עם נשירה | ספירת דם, פריטין, TSH | הורמונים אם יש סימנים לעודף אנדרוגנים |
| קרחת גברית טיפוסית | בדרך כלל, אין | בהתאם לתסמינים כלליים |
| כתמים עגולים ללא שיער (התקרחות מוקדית) | בדרך כלל, TSH | אחרות בהתאם להיסטוריה של מחלות אוטואימוניות |
| כתמים ללא שיער במראה לא אופייני | סרולוגיה של עגבת | ביופסיה |
| נשירה עם כאבי מפרקים, כתמים מחשיפה לשמש | ANA, ספירת דם | הערכה אצל ראומטולוג |
טבלה זו היא הנחיה כללית. את הבדיקות צריך לבחור הרופא, אחרי הייעוץ.
מתי לפנות להערכה רפואית
האידיאלי הוא לעשות את הבדיקות אחרי ייעוץ ולא לפניו. כך מבקשים רק את אלה שרלוונטיות למקרה שלכם, והתוצאות מפורשות יחד עם האנמנזה ובדיקת הקרקפת.
קבעו תור אם:
ב-Luxmed, ייעוץ רפואת שיער מתחיל באנמנזה ובטריכוסקופיה, וכשיש התוויה, מבקש את הבדיקות המתאימות למקרה שלכם. אם כבר יש בדיקות עדכניות, כדאי להביא אותן.
דברו איתנו
ההערכה היא שיחה, ללא התחייבות. ספרו לנו מה מדאיג אתכם והצוות שלנו יחזור אליכם.
טלפון 214 044 241 · info@luxmed.pt
מאמר זה נועד למידע בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי.
שאלות נפוצות
אילו בדיקות כדאי לעשות אם השיער נושר?
ברוב המקרים: ספירת דם, פריטין, CRP ו-TSH. בהתאם לאנמנזה, ויטמין D, B12, חומצה פולית, אבץ או הורמונים.
מהו הפריטין האידיאלי לשיער?
אין ערך מוסכם. מתחת ל-30 עד 40 ng/mL המאגרים כנראה אינם מספיקים למי שסובל מנשירת שיער, גם אם המעבדה מציינת «תקין». הפירוש צריך להיות רפואי.
הבדיקות תקינות אבל השיער ממשיך לנשור. מה עכשיו?
זה שכיח. סיבות רבות לנשירה, כמו התקרחות אנדרוגנטית או טלוגן אפלוביום כרוני, אינן מופיעות בבדיקות הדם. האבחנה נעשית בעיקר על סמך בדיקה גופנית וטריכוסקופיה.
האם גברים צריכים בדיקות בגלל קרחת?
בקרחת גברית טיפוסית, בדרך כלל לא. מבקשים אותן אם יש תסמינים נוספים או לפני טיפולים מסוימים.
האם כדאי לבקש בדיקות הורמונים?
אצל נשים, כשיש סימנים לעודף אנדרוגנים: מחזורים לא סדירים, אקנה, שיער עודף. בלי סימנים אלה הן מועילות רק לעיתים רחוקות.
האם ביוטין באמת מפריע לבדיקות?
כן. הוא עלול לעוות את תוצאות בדיקות בלוטת התריס ובדיקות נוספות. יש להפסיק אותו לפחות יום אחד לפני ולעדכן את הרופא.
האם בדיקת שיער (מינרלוגרמה) עוזרת?
בדיקות מינרלים בחוט השיער אינן מאומתות לאבחון מחסורים או לאבחון סיבת הנשירה. הבדיקות המתאימות הן בדיקות דם.
כל כמה זמן כדאי לחזור עליהן?
זה תלוי בתוצאה ובטיפול. אם מתקנים מחסור בברזל, למשל, מקובל לחזור על הבדיקה כעבור 2 עד 3 חודשים.
מקורות מדעיים 7
- Zhang D, Lasenna C, Shields BE. Serum ferritin levels: a clinical guide in patients with hair loss. Cutis. 2023;112(2):62-67. Artigo
- Treister-Goltzman Y, Yarza S, Peleg R. Iron deficiency and nonscarring alopecia in women: systematic review and meta-analysis. Skin Appendage Disord. 2022;8(2):83-92. Artigo
- GPnotebook. Presentation and diagnosis of female pattern hair loss. Página
- Fan J et al. When vitamin supplementation leads to harm: the growing popularity of biotin and its impact on laboratory testing. BC Med J. 2019;61(2):66-71. Artigo
- Vafaie J, Weinberg JM, Smith B, Mizuguchi RS. Alopecia in association with sexually transmitted disease: a review. Cutis. 2005;76(6):361-366. Artigo
- Global Bariatric Research Collaborative. Hair loss after metabolic and bariatric surgery: a systematic review and meta-analysis. Obes Surg. 2021. Resumo
- Kanti V et al. Evidence-based (S3) guideline for the treatment of androgenetic alopecia in women and in men. European Dermatology Forum, 2017. PDF
