לסת קפוצה ושיניים לחוצות: סיבות, סימנים ומה עוזר

מוצאים את עצמכם עם השיניים צמודות בזמן העבודה מול המחשב? מתעוררים עם לסת עייפה, כאב ליד האוזניים או כאב ראש ברקות? מישהו אמר לכם שאתם חורקים שיניים בשינה? קפיצת לסת שכיחה מאוד ובמרבית המקרים עוברת בלי שמבחינים בה עד שהיא מתחילה לתת סימנים.

מאמר זה מסביר מהו ברוקסיזם, למה הוא קורה, אילו סימנים לחפש ומה הראיות אומרות על מה שבאמת עוזר.

מהו ברוקסיזם

לפי קונצנזוס בינלאומי של מומחים, ברוקסיזם הוא פעילות חוזרת של שרירי הלעיסה, שעשויה להתבטא בלחיצה או בחריקה של השיניים, או בשמירה על לסת מתוחה או דחוקה, גם ללא מגע בין השיניים (Lobbezoo et al., 2018). אותו קונצנזוס מדגיש שבאנשים בריאים, ברוקסיזם אינו מחלה כשלעצמה, אלא התנהגות שעשויה להיות לה השלכות או לא.

יש שני סוגים עם סיבות ודפוסים שונים:

ברוקסיזם בערות

• בעיקר לחיצה של השיניים או שמירה על לסת מתוחה, לעתים רחוקות חריקה.
• מופיע ברגעי ריכוז, סטרס, עצבנות או מאמץ: מול המחשב, בנהיגה, בחדר הכושר, מול הטלפון.
• לעתים קרובות זה הרגל לא מודע, שאפשר ללמוד לזהות ולהפחית.
• סקירות מעריכות שכיחות של כ-22 עד 31% במבוגרים (Manfredini et al., 2013).

ברוקסיזם בשינה

• לחיצה וחריקה בשינה, לעתים עם רעש ששומע בן או בת הזוג.
• קשור למיקרו-התעוררויות במהלך השינה ומווסת על ידי מערכת העצבים המרכזית, יותר מאשר על ידי ה"נשיכה".
• שכיחות משוערת של כ-13% במבוגרים, פוחתת עם הגיל (Manfredini et al., 2013).

מה תורם

• סטרס וחרדה: הגורם המצוטט ביותר, בעיקר בברוקסיזם בערות.
• קפאין, אלכוהול וטבק: קשורים ליותר ברוקסיזם בשינה.
• הפרעות שינה: בעיקר דום נשימה חסימתי בשינה ונחירות.
• תרופות מסוימות: חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון (למשל, מעכבי ספיגה חוזרת סלקטיביים של סרוטונין) וממריצים. לעולם אל תפסיקו תרופה ביוזמתכם: שוחחו עם הרופא.
• רפלוקס גסטרו-ושטי: קשור לברוקסיזם בשינה בכמה מחקרים.

ומה לגבי "נשיכה עקומה"? במשך זמן רב חשבו שבעיות סגר (אוקלוזיה) גורמות לברוקסיזם. הראיות כיום אינן תומכות ברעיון זה, ושינויים בלתי הפיכים בשיניים אינם מומלצים לטיפול בברוקסיזם.

סימנים והשלכות

אנשים רבים מגלים שהם קופצים שיניים רק כשמופיע אחד מהסימנים האלה:

• לסת עייפה, מתוחה או כואבת, בעיקר בהתעוררות או בסוף היום.
• כאב ברקות או כאב ראש בהתעוררות.
• כאב ליד האוזניים או תחושה של אוזן "חסומה", ללא בעיה באוזן.
• נקישות בפתיחת הפה.
• שיניים רגישות, שחוקות, עם סדקים או שיקומים שנשברים.
• סימני שיניים על הלשון או בצד הפנימי של הלחיים.
• שרירי הלסת (מסטר) נפוחים או קשים למגע.
• מתח נלווה בצוואר ובכתפיים.

מפרק הלסת (TMJ)

מפרק הלסת (TMJ) מחבר את הלסת לגולגולת, לפני האוזן. הפרעות במפרק הלסת הן קבוצה של בעיות בשרירי הלעיסה ובמפרק, שגורמות לכאב, להגבלה בפתיחת הפה ולרעשים. הן בין הסיבות השכיחות ביותר לכאב בפנים. ברוקסיזם הוא אחד הגורמים הקשורים, לצד סטרס, איכות שינה ירודה וכאבים כרוניים אחרים. האבחנה נעשית לפי קריטריונים קליניים סטנדרטיים ובידי רופא שיניים או רופא (Schiffman et al., 2014).

הקשר לצוואר ולראש

שרירי הלסת, הצוואר והכתפיים עובדים יחד. מי שקופץ את השיניים נוטה גם להרים את הכתפיים ולכווץ את הצוואר, בעיקר ברגעי סטרס או ריכוז. לכן לסת קפוצה מופיעה לעתים קרובות יחד עם כאבים של עבודה בישיבה וכאב ראש מתחיי.

מה שעוזר

אין טיפול ש"מרפא" ברוקסיזם. המטרה היא להפחית את ההתנהגות, להקל על הכאב ולהגן על השיניים ועל המפרק. הגישות הפשוטות וההפיכות הן קו ראשון.

1. מודעות במהלך היום

בברוקסיזם בערות, הצעד המועיל ביותר הוא ללמוד לשים לב אליו. תנוחת המנוחה של הלסת היא: שפתיים סגורות, שיניים נפרדות, לשון רפויה בחך, מיד מאחורי השיניים הקדמיות. השיניים אמורות להיפגש רק בלעיסה ובבליעה.

• הדביקו תזכורות קטנות (נקודה צבעונית על המסך, על מראת הרכב), ובכל פעם שאתם רואים אותן, בדקו את הלסת.
• השתמשו בהתראות או באפליקציות תזכורת בשבועות הראשונים.
• שימו לב למצבים שבהם אתם לוחצים יותר: מיילים, פקקים, אימון, טלפון.

2. לנהל את הסטרס ולטפל בשינה

• טכניקות הרפיה, נשימה איטית, פעילות גופנית סדירה.
• להפחית קפאין, בעיקר אחר הצהריים, ואלכוהול בערב. להפסיק לעשן.
• שעות שינה סדירות.
• אם אתם נוחרים בקול, עושים הפסקות נשימה בשינה או מתעוררים עייפים, שוחחו עם הרופא על דום נשימה בשינה.
• במקרים מסוימים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וביופידבק עשויים לעזור.

3. לשמור על הלסת

• להימנע ממסטיק, מכסיסת ציפורניים, מנשיכת עטים או קרח.
• בשלבי כאב, להעדיף מזונות רכים יותר ולחתוך לחתיכות קטנות.
• להימנע מפתיחת פה רחבה מדי (פיהוקים רחבים, כריכים גבוהים מאוד).
• חום לח על הפנים במשך 10 עד 15 דקות מקל על מתח שרירים.

4. סד שיניים (לוחית נשיכה)

סד השיניים המותאם אישית על ידי רופא השיניים משמש בעיקר בלילה. הראיות לכך שהוא מפחית את הברוקסיזם עצמו אינן מספיקות (Macedo et al., 2007), אך הוא מועיל להגנה על השיניים מפני שחיקה ועשוי להקל על תסמינים אצל חלק מהאנשים. סדים גנריים מבית מרקחת, רכים ולא מותאמים היטב, עלולים שלא לעזור ובמקרים מסוימים להגביר את פעילות השרירים. ההתוויה וההתאמה צריכות להיעשות על ידי רופא שיניים.

5. עיסוי ותרגילים

עיסוי של שרירי הלעיסה (מסטר וטמפורליס), של הצוואר ושל הכתפיים מקל על מתח וכאב שרירי. סקירות שיטתיות מראות שטיפול ידני ותרגול טיפולי מפחיתים כאב ומשפרים את פתיחת הפה אצל אנשים עם הפרעה בלסת ממקור שרירי, בעיקר כשהם משולבים (Armijo-Olivo et al., 2016; Calixtre et al., 2015). איכות המחקרים בינונית עד נמוכה, אך פרופיל הבטיחות טוב מאוד.

עיסוי עצמי פשוט (2 עד 3 דקות, פעם או פעמיים ביום):

• אתרו את שריר הלעיסה (מסטר): הדקו את השיניים ותחושו את השריר שמתקשח לפני האוזן, בזווית הלסת. אחר כך שחררו.
• בשתיים או שלוש אצבעות, בצעו מעגלים קטנים ואיטיים על השריר, בלחץ נוח, במשך 30 עד 60 שניות מכל צד.
• חזרו על כך ברקות (שריר הטמפורליס), מעל האוזניים ולפניהן.
• סיימו בפתיחה וסגירה איטיות של הפה, עם הלשון בחך, 5 עד 10 פעמים.

הפסיקו אם הכאב גובר. אם יש נעילה, נקישות כואבות או כאב מתמשך, פנו לרופא שיניים.

6. אפשרויות רפואיות אחרות

במקרים נבחרים, הרופא עשוי להציע גישות אחרות, כמו רעלן בוטולינום בשרירי הלעיסה. להתוויה זו, השימוש הוא מחוץ להתוויות המאושרות (off-label) והראיות עדיין מוגבלות (De la Torre Canales et al., 2017). זו החלטה רפואית, לאחר הערכה והסבר של תועלות וסיכונים.

מתי לפנות לעזרה

קבעו תור אצל רופא שיניים אם יש לכם:

פנו לרופא במהירות אם יש לכם:

חייגו 112 אם הכאב בלסת מופיע במאמץ או מלווה בכאב בחזה, קוצר נשימה, הזעה או חולשה כללית, כי מקורו עשוי להיות לבבי. לשאלות, התקשרו ל-SNS 24 (808 24 24 24).

במרפאת Luxmed

במרפאת Luxmed, באלז'ש, עיסויים למתח בלסת עובדים על הפנים, הרקות, הצוואר והכתפיים יחד. אם יש סימנים לבעיה בשיניים או במפרק, אנו ממליצים על הערכה אצל רופא שיניים, כי העיסוי משלים ליווי זה אך אינו מחליף אותו. העיסויים מבוצעים על ידי מעסה.

עיסוי הוא השלמה לרווחה ואינו מחליף הערכה או טיפול רפואי או דנטלי. התוצאות משתנות מאדם לאדם.

שאלות נפוצות