מדוע מאבדים הגדרה בלסת ובלחיים עם הגיל

הביטו בתצלום שלכם מלפני 15 או 20 שנה. לעיתים קרובות ההבדל הגדול ביותר אינו בקמטים אלא בצורת הפנים. עצמות הלחיים היו גבוהות ומלאות יותר, המעבר בין העפעף ללחי היה חלק, וקו הלסת צייר קו מתאר חד מהסנטר עד האוזן. עם הזמן הפנים עוברות מ“משולש הפוך”, רחב יותר למעלה, לצורה מרובעת יותר או לצורת “אגס”, עם יותר כובד בחלק התחתון.

במשך זמן רב הדבר הוסבר רק ב“עור שצונח”. כיום יודעים שזה הרבה יותר מזה. הפנים מזדקנות בכל השכבות בו-זמנית: העצם משנה מבנה, השומן משנה נפח ומיקום, הרצועות שמחזיקות את הרקמות מאבדות מתיחות והעור מאבד גמישות. הבנת הדבר מסבירה מדוע קרם לבדו אינו מגדיר מחדש קו לסת, ומה באמת יכול לעזור.

הפנים בשכבות: מה משתנה בכל אחת

חשבו על הפנים כעל אוהל: העצם היא המבנה, השומן והשרירים הם המילוי, הרצועות הן החבלים שמחזיקים את הבד, והעור הוא הבד. עם הגיל, כל החלקים משתנים.

1. עצם: המבנה מתכווץ

שלד הפנים אינו סטטי. לאורך הבגרות, יש אזורים שמאבדים עצם (ספיגה) באופן סלקטיבי (Mendelson ו-Wong, 2012):

• ארובות העיניים: מתרחבות, בעיקר בחלק העליון ובחלק התחתון-צדדי, מה שתורם לעיניים שקועות יותר ולעיגולים כהים בולטים יותר.
• הלסת העליונה: נסוגה ומאבדת בליטה, ומצמצמת את התמיכה בעצמות הלחיים ובבסיס האף.
• הלסת התחתונה (מנדיבולה): מחקר שבדק בטומוגרפיה ממוחשבת מבוגרים משלוש קבוצות גיל הראה שאורכה וגובהה של הלסת התחתונה פוחתים עם הגיל, בשני המינים (Shaw et al., 2010). אצל נשים, רבים מהשינויים האלה התרחשו כבר בין הצעירות לגיל העמידה; אצל גברים, בעיקר בין גיל העמידה לזקנה.
• אובדן שיניים: מאיץ מאוד את ספיגת עצם הלסת התחתונה והעליונה, עם השפעה על קו הפה והסנטר.

עם פחות מבנה מתחת, לרקמות הרכות יש פחות תמיכה. זה כמו להנמיך את מוטות האוהל: הבד נעשה רפוי.

2. שומן: פחות נפח היכן שהיה נחוץ, יותר היכן שלא היה

שומן הפנים מאורגן בתאים שטחיים ועמוקים (Rohrich ו-Pessa, 2007). מחקרי הדמיה מצביעים על כך שעם הגיל, חלק מהתאים העמוקים של השליש האמצעי (אלה שתומכים בעצמות הלחיים) מאבדים נפח, בעוד חלק מהתאים השטחיים נוטים להחליק כלפי מטה (Gierloff et al., 2012). התוצאה היא חלוקה מחדש: פחות נפח באזורים הגבוהים ויותר כובד באזורים הנמוכים.

3. רצועות: ה“חבלים” נעשים רפויים

רצועות התמיכה (retaining ligaments) הן מבנים סיביים שמקבעים את העור ואת הרקמות הרכות לעצם בנקודות אסטרטגיות: ליד ארובת העין, בעצם הלחי, לאורך הלסת (Alghoul ו-Codner, 2013). עם הגיל, האזורים שבין נקודות הקיבוע נעשים רפויים יותר, בעוד נקודות הקיבוע עצמן נשארות יציבות יחסית. לכן ההזדקנות איננה ירידה אחידה: היא יוצרת “מדרגות” וחריצים דווקא בגבולות הרצועות האלה.

4. שריר

שרירי הבעות הפנים משנים טונוס וצורה עם הגיל. בצוואר, שריר הפלטיזמה (יריעה דקה מתחת לעור) יכול להיעשות בולט יותר כפסים אנכיים ולתרום למשיכת קו הלסת כלפי מטה.

5. עור: פחות אלסטי, פחות מסוגל להחזיק

העור מאבד קולגן ואלסטין עם הגיל ובעיקר עם השמש. הוא נעשה דק יותר ופחות מסוגל להתכווץ. אצל נשים, השנים הראשונות לאחר גיל המעבר מביאות אובדן מהיר יותר של קולגן (Brincat, 2000). עור פחות אלסטי מעל תמיכה שהצטמצמה מחדד את כל השאר.

הלחיים: מה קורה לשליש האמצעי

השליש האמצעי של הפנים (מהעפעף התחתון ועד זווית הפה) הוא לעיתים קרובות המקום שבו ההזדקנות מתחילה להיות ניכרת בקו המתאר. בפנים צעירות, עצם הלחי יוצרת עקומה רציפה, קמורה וגבוהה, שנמשכת בעדינות עד העפעף התחתון. מנתחים פלסטיים קוראים לה לעיתים “עקומת S” או “ogee” במבט שלושה רבעים.

עם הגיל:

• עצם הלחי משתטחת ויורדת. הנקודה המלאה ביותר בלחי נעשית נמוכה יותר וקרובה יותר לאף.
• מופיע החריץ שמתחת לעין (בין העפעף התחתון ללחי), כי הלחי שמילאה אותו ירדה ואיבדה נפח, וכי יש רצועה שמחזיקה את העור בנקודה הזו.
• הקמט הנאזולביאלי (מהאף לזווית הפה) נעשה עמוק יותר, כי נפח הלחי ירד ומצטבר בצדו החיצוני של החריץ, בעוד הצד הפנימי מאבד תמיכה בעצם.
• הפנים עשויות להיראות “רחבות יותר למטה”, כשהמשקל עובר לאזור הלסת.

בפועל, זה מתבטא במבט עייף יותר ובהבעה עצובה יותר, גם במנוחה, ולעיתים קרובות זה מה שגורם למישהו לומר “אני נראית עייפה”, בלי להצליח לזהות מדוע.

הלסת והצוואר: היכן קו המתאר אובד

קו הלסת הוא אחד המאפיינים שתורמים ביותר למראה צעיר ומוגדר, בנשים ובגברים. עם הגיל, הוא אובד בכמה דרכים בו-זמנית.

הג'ולים הצדדיים (“jowls”)

רקמות הלחי שירדו מצטברות לצד הסנטר, מעל קו הלסת. מכיוון שיש רצועה שמקבעת את העור ללסת התחתונה לפני האזור הזה, נוצר שקע קטן בין הסנטר לג'ולים הצדדיים (מה שמכונה החריץ הפרה-מנדיבולרי). קו המתאר, שהיה קו רציף, נקטע.

זווית הלסת פחות מוגדרת

עם פחות עצם, פחות טונוס שרירים ועור עם פחות גמישות, הזווית שמאחור, מתחת לאוזן, נעשית פחות חדה. המעבר בין הפנים לצוואר נעשה חלק יותר ופחות מסומן.

הצוואר

• שומן מתחת לסנטר (תת-סנטרי), שיכול להתקיים גם אצל אנשים רזים ונוטה להיות בולט יותר עם הגיל.
• פסי הפלטיזמה, פסים אנכיים שנעשים גלויים בדיבור או בהתכווצות הצוואר.
• עור דק יותר עם קווים אופקיים, לעיתים קרובות עם נזק שמש, כי הצוואר כמעט אינו מקבל קרם הגנה.

יציבה ו“צוואר טכנולוגי”

יש הרבה דיון אם הבטה בטלפון עם ראש מוטה מאיצה את קווי הצוואר ואת אובדן קו המתאר. הראיות המדעיות הישירות דלות. מה שבטוח הוא שיציבה עם הראש קדימה גורמת לקו הלסת להיראות פחות מוגדר בתצלומים ובמראה, ללא קשר להזדקנות.

מה מאיץ את אובדן קו המתאר

מקורות: Guyuron et al., 2009; Brincat, 2000; Shaw et al., 2010.

ציר זמן משוער

לכל אדם הקצב שלו, אך מסלול אופייני הוא:

• גיל 30 עד 40: שינויים ראשונים בשליש האמצעי, חריץ מתחת לעין בולט יותר, עצמות לחיים מעט פחות מלאות.
• גיל 40 עד 50: קמט נאזולביאלי בולט יותר, ראשית ג'ולים בצדדים, קו לסת פחות חד.
• גיל 50 ומעלה: אובדן קו מתאר בולט יותר, שינויים בצוואר, השפעה גדולה יותר של אובדן עצם, בעיקר אצל נשים לאחר גיל המעבר.

מה אפשר לעשות

מכיוון שהבעיה נמצאת בכמה שכבות, אף פתרון יחיד אינו פותר הכול. כדאי לחשוב בשלוש רמות.

1. בבית: להגן על העור ולשפר אותו

• קרם הגנה על הפנים, הצוואר והמחשוף, בכל יום (Hughes et al., 2013). הצוואר נשכח לעיתים קרובות ומזדקן מהר.
• רטינואיד מקומי בערב, גם בצוואר, עם הסתגלות הדרגתית (עור הצוואר רגיש יותר).
• לחות וטיפול במחסום.
• בריאות הפה: טיפול והחלפה של שיניים שאבדו מסייעים לשמר את עצם הלסתות.
• משקל יציב, לא לעשן, שינה מספקת.
• יציבה: הרמת המסך לגובה העיניים אינה מצעירה, אך מונעת תנוחה שמחדדת את הג'ולים.

מה האמצעים האלה עושים: משפרים את איכות העור, הגוון וחלק מהמתיחות, ועוצרים נזק משמש. מה הם אינם עושים: אינם משחזרים עצם, אינם מחזירים נפח ואינם ממקמים מחדש רקמות שירדו.

2. במרפאה: מתיחות ואיכות העור

• טכנולוגיות לעידוד קולגן (רדיו-פרקוונסי, אולטרסאונד ממוקד ועוד): יכולות לשפר את מתיחות העור באופן הדרגתי ובינוני, עם תוצאות טובות יותר ברפיון קל עד בינוני.
• פילינגים ומיקרונידלינג: פועלים בעיקר על המרקם ועל איכות העור.
• עיסוי וניקוז פנים: יכולים להפחית נפיחות באופן זמני וליצור תחושה של פנים מוגדרות יותר, אך ההשפעה על המבנה לא הוכחה.

3. טיפולים רפואיים: מבנה ונפח

כדי להחזיר תמיכה וקו מתאר, האפשרויות פועלות בשכבות העמוקות ומחייבות הערכה רפואית:

• מילוי בחומצה היאלורונית בנקודות תמיכה (עצמות הלחיים, זווית וקו הלסת, סנטר), כדי לפצות על אובדן העצם והנפח.
• ביו-סטימולטורים להזרקה, שמעוררים ייצור קולגן במשך חודשים.
• טיפולים ממוקדי צוואר (שומן תת-סנטרי, פסי הפלטיזמה), בהתאם למקרה.
• ניתוח (מתיחת פנים וצוואר), כשיש עודף עור וירידה משמעותית של הרקמות.

כלל שימושי: תמיכה קודם, פני השטח אחר כך. החזרת מבנה בנקודות מפתח יכולה לשפר את קו המתאר יותר מאשר טיפול ישיר באזור ש“צנח”.

ב-Luxmed, הערכת קו המתאר מתחילה בהבנה אילו שכבות השתנו בפנים שלכם. משם אנו מציעים תוכנית בשלבים, עם טיפוח עור וטיפולי מתיחות במרפאה, וכשיש התוויה, הפניה להערכה רפואית.

מאמר זה נועד למידע בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי. תוצאות כל טיפול משתנות מאדם לאדם.

שאלות נפוצות