שיער אחרי הקיץ: איך להחזיר אותו

ספטמבר מגיע והשיער נראה אחר: יבש, גס למגע, חסר ברק, עם קצוות מפוצלים, בהיר יותר או עם גוונים מוזרים. בו-זמנית, נדמה שהוא נושר יותר. קל לערבב הכול, אך אלה שתי תופעות שונות. הקיץ פוגע בגזע השערה, החלק בשיער שכבר מחוץ לעור ואין לו חיים משלו. הנשירה מגיעה מהשורש, מהזקיק, ובסתיו יש לה בעיקר מרכיב עונתי.

גזע השערה אינו ״מתחדש״: מה שנפגע אפשר רק להגן עליו, להסוות או לגזור. אך עם הטיפול הנכון אפשר לעצור את הנזק, להפחית שבירה ולהחזיר ברק וגמישות בזמן שהשיער החדש צומח.

מה הקיץ עושה לשיער

לשערה שלוש שכבות: הקוטיקולה, שכבה חיצונית של קשקשים חופפים שמגנה ונותנת ברק; הקורטקס, הבנוי מחלבונים (קרטין) ומפיגמנט (מלנין), שנותן חוזק, גמישות וצבע; ובשערות העבות, אזור מרכזי הנקרא מדולה. על פני הקוטיקולה יש שכבה דקה של ליפידים שהופכת את השיער לדוחה מים וחלקלק. הקיץ תוקף את כל השכבות הללו.

שמש (קרינה אולטרה-סגולה)

קרינת UV מחמצנת את חלבוני השיער, בעיקר חומצות אמינו עם גופרית ששומרות על מבנה הקרטין, ומפרקת את שכבת הליפידים בפני השטח. התוצאה היא שערה גסה יותר, פחות אלסטית ושברירית יותר. הקרינה מפרקת גם את המלנין, מה שמסביר את השיער ״המוזהב מהשמש״ ואת דהיית הצבעים המלאכותיים. הסקירה של Nogueira, Dicelio ו-Joekes (2006) מדגישה שלמלנין תפקיד מגן ושההשפעה משתנה לפי סוג וכמות הפיגמנט: שיער בהיר ואפור נוטה להיות פגיע יותר.

כלור

הכלור בבריכות הוא חומר מחמצן. הוא מסיר את הליפידים מפני השטח, מרים את קשקשי הקוטיקולה ובחשיפה חוזרת, מחליש את הקורטקס. שחיינים סדירים הם הקבוצה הנחקרת ביותר והסובלת ביותר מסוג נזק זה.

ומה לגבי שיער ירוק? בניגוד לדעה הרווחת, לא הכלור הוא שהופך את השיער לירקרק, אלא הנחושת שבמים (מחומרים נגד אצות או מצנרת). הנחושת נקשרת לקרטין, בעיקר כשהשיער כבר פגוע מהבהרה, משמש או כלור, והיא בולטת יותר בשיער בלונדיני.

מלח וחול

מי הים, בהתאדות, משאירים גבישי מלח שמוציאים מים מהשערה והופכים אותה לנוקשה יותר. החול והרוח מגבירים את החיכוך ושוברים את הקצוות.

חום, לחות וחזרתיות

השיער סופג מים ומתנפח; כשהוא מתייבש, הוא מתכווץ. טבילות ומקלחות חוזרות לאורך היום, במשך שבועות, מתישות את הקוטיקולה (דוברי האנגלית קוראים לכך ״hygral fatigue״). מצטרפים לכך מייבש השיער והמחליק, שמשמשים להסוות את אפקט הים.

נקודה חשובה

כל הנזק הזה מתרחש בגזע השערה, שאין בו תאים חיים. הזקיק, בתוך העור, אינו נפגע מהשמש, מהכלור או מהמלח בתנאים רגילים. לכן, השיער שצומח אחרי הקיץ מגיע בריא.

שבירה או נשירה? איך להבחין

זו השאלה החשובה ביותר, כי הפתרון שונה.

בדיקת השערה: אספו כמה שערות מהמברשת והתבוננו בהן על רקע כהה. אם לרובן יש בצל, זו נשירה. אם לרובן קצוות שבורים משני הצדדים, זו שבירה.

לעיתים קרובות יש את שני הדברים בו-זמנית: מעט שבירה מהקיץ ומעט נשירה עונתית. על נשירת הסתיו, ראו מדוע נושר יותר שיער בסתיו: מה ידוע.

תוכנית החלמה בארבעה עד שישה שבועות

שבוע 1: להעריך ולגזור

• לגזור את הקצוות שנפגעו. זו הדרך היחידה לחסל קצוות מפוצלים: ברגע שנפתחו, שום מוצר אינו ״מדביק״ אותם באופן מתמשך, והפיצול נוטה לעלות לאורך השערה. בדרך כלל מספיקים 1 עד 3 סנטימטרים.
• לעשות ״הפסקה״ מכימיקלים: לדחות הבהרות, החלקות וסלסולים לפחות ארבעה עד שישה שבועות.
• לנקות פעם אחת, אם השיער היה חשוף הרבה לכלור או למוצרי עיצוב: שמפו לניקוי עמוק מסיר שאריות ומינרלים. אחר כך, לחזור לשמפו עדין.

שבועות 1 עד 6: שגרת בסיס

• שמפו עדין, שמורחים בעיקר על הקרקפת; הקצף שיורד מספיק לקצוות.
• מרכך תמיד, מהאמצע ועד הקצוות. המרכך תורם חומרים בעלי מטען חיובי שנקשרים לפני השטח הפגוע (בעל מטען שלילי), מחליקים את הקוטיקולה ומפחיתים את החיכוך בסירוק. זהו הטיפול עם היחס הטוב ביותר בין ראיות לעלות.
• מסכה פעם עד פעמיים בשבוע, משאירים לפעול את הזמן המצוין.
• Leave-in או סרום בקצוות, בעיקר בשיער ארוך או מתולתל.
• שמן לפני החפיפה, אופציונלי. במחקר של Rele ו-Mohile (2003), שמן קוקוס שנמרח לפני החפיפה ואחריה הפחית את אובדן החלבון בשיער, הן בשיער פגוע והן בשיער שאינו פגוע, בניגוד לשמן מינרלי ולשמן חמניות. ההשפעה יוחסה ליכולתו של שמן הקוקוס לחדור אל תוך השערה. זהו מחקר מעבדה על קווצות שיער, אך זו אפשרות זולה ובטוחה לרוב האנשים.

מחוות יומיומיות

• לייבש במגבת בלחיצה, בלי שפשוף; מגבת מיקרופייבר או חולצת טי מכותנה מפחיתות את החיכוך.
• לפרום קשרים במסרק עם שיניים רחבות, מהקצוות לכיוון השורש.
• להשתמש במייבש שיער בטמפרטורה בינונית ובמרחק מה; להפחית מחליק ומעצב ולהשתמש תמיד במגן תרמי.
• לאסוף את השיער עם גומיות ללא מתכת ובלי להדק.
• לישון עם שיער פזור או בצמה רחבה; ציפית סאטן עשויה להפחית חיכוך.

מה לצפות

לאחר שבועיים עד שלושה, השיער אמור להיות רך יותר, עם יותר ברק ופחות סבוך. השיפור בגזע השערה הוא קוסמטי: המוצרים משפרים את פני השטח אך אינם בונים מחדש את השערה. ההחלמה המלאה מגיעה עם הצמיחה, כסנטימטר בחודש, ועם תספורות סדירות.

טיפול ייעודי לפי סוג השיער

שיער צבוע או עם גוונים

השמש מחווירה את הצבע, ולשיער מולבן כבר יש קוטיקולה פתוחה יותר. לפני תיקון הצבע, כדאי להמתין עד שהשיער יחזור לגמישות מסוימת. שמפו ומסכות לשיער צבוע עוזרים לשמר את הצבע. בשיער בלונדיני עם גוונים ירקרקים, הספר יכול להשתמש בטיפולים ייעודיים להסרת הנחושת (עם חומרי קלציה).

שיער בלונדיני טבעי או אפור

יש בו פחות מלנין ולכן פחות הגנה מהשמש. נוטה להצהיב ולהתייבש. בקיצים הבאים, המניעה שימושית במיוחד.

שיער מתולתל או קרלי

צורת השערה הופכת אותה ליבשה יותר באופן טבעי, כי חלב העור (סבום) מהקרקפת יורד בקושי רב יותר, ונוטה יותר להישבר בעיקולים. נהנית מיותר לחות (leave-in, מסכות תכופות יותר), מפחות חפיפות בשמפו ומהימנעות מסירוק יבש.

שיער דק

נפרד בקלות ונעשה ״כבד״ עם מוצרים עשירים מאוד. העדיפו מרככים קלים ומרחו רק על הקצוות.

לקראת הקיץ הבא

להרטיב את השיער במים מתוקים לפני הכניסה לבריכה (שיער שכבר רטוב סופג פחות מים עם כלור), להשתמש בכובע בריכה, לשטוף במים מתוקים לאחר הים, להשתמש בכובע ובמוצרים עם מסנן UV לשיער ולהפחית חום ממכשירים במהלך החופשה.

ומה לגבי הקרקפת?

גם הקרקפת סובלת בקיץ ובניגוד לגזע השערה, היא רקמה חיה.

• כוויות שמש בשביל השיער או באזורים עם פחות שיער. מתקלפות שבועות לאחר מכן ועלולות להתבלבל עם קשקשים. להגנה מהשמש על הקרקפת (כובע, קרם הגנה בתרסיס או בג׳ל) יש חשיבות, כי זהו אזור עם סיכון לסרטן עור, בעיקר אצל אנשים עם שיער דליל או קרחת.
• דלקת עור סבוריאית (קשקשים עם אדמומיות). עלולה להחמיר בסוף הקיץ ובסתיו. שמפו עם נוגדי פטריות (כמו קטוקונאזול) או חומרים פעילים אחרים יעילים; אם אין שיפור, יש לבדוק.
• דלקת זקיקים. פצעונים קטנים סביב הזקיקים, בגלל חום, זיעה, בריכות או ג׳קוזי. בדרך כלל חולפת עם היגיינה; אם נמשכת או כואבת, פנו לייעוץ.
• גרד ויובש, מרוב חפיפות או ממוצרים מגרים.

נגע בקרקפת שאינו מגליד, מדמם או ששינה את מראהו צריך להיבדק אצל רופא.

מתי כדאי לבקש הערכה

נזק הקיץ נפתר, ככלל, בבית ובמספרה.

ב-Luxmed, פגישת הייעוץ ברפואת שיער כוללת בדיקת הקרקפת וטריכוסקופיה, שמראה בהגדלה הן את גזע השערה (שבירה, קצוות פתוחים, אי-סדירויות) והן את הזקיקים. כך מבחינים בין בעיית גזע שערה לנשירה שדורשת גישה אחרת.

מאמר זה נועד למידע בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי. תוצאות כל טיפול משתנות מאדם לאדם.

שאלות נפוצות