סימני מתיחה בהיריון: מה מונע, מה לא ומה לעשות אחר כך

זו אחת הדאגות הנפוצות ביותר בהיריון, מיד אחרי בריאות התינוק: "האם יהיו לי סימני מתיחה?". מדפי בתי המרקחת והרשתות החברתיות מלאים בקרמים ושמנים "נגד סימני מתיחה", ונשים רבות בהיריון מורחות אותם בקפדנות מהשבועות הראשונים.

האמת פחות מעודדת מהשיווק, אך משחררת יותר: רוב סימני המתיחה בהיריון תלויים בגורמים שאי אפשר לשלוט בהם, ושום קרם לא הוכח באופן משכנע כמונע אותם. זה לא אומר שאין מה לעשות. זה אומר שאפשר להפסיק להרגיש אשמה בגללם ולהפנות את האנרגיה למה שעושה הבדל: לטפל בעור בבטחה במהלך ההיריון ולטפל מוקדם, לאחר הלידה, בסימני המתיחה שמפריעים.

מתי הם מופיעים, כמה נשים בהיריון סובלות מהם ולמה

סימני מתיחה בהיריון (בשפה רפואית, striae gravidarum) שכיחים מאוד: המחקרים מצביעים על כמחצית עד תשע מכל עשר נשים בהיריון, בהתאם לאוכלוסייה ולשיטת ההערכה. הם מופיעים בעיקר מהטרימסטר השני ולעתים קרובות בשלישי, כשהבטן גדלה מהר יותר. האזורים המושפעים ביותר הם:

• בטן, בעיקר מתחת לטבור ובצדדים.
• שדיים.
• אגן וישבן.
• ירכיים.

בשלב ההתחלתי הם ורדרדים, אדומים או סגולים, עשויים להיות מעט בולטים ולגרד. עם החודשים שלאחר הלידה, הם נוטים להתבהר ולהפוך ללבנים או כסופים.

מדוע מופיעים

סימני מתיחה הם צלקות קטנות של הדרמיס. בהיריון מצטרפים שלושה גורמים:

• מתיחה מהירה של העור, בעיקר בבטן.
• שינויים הורמונליים (אסטרוגנים, רלקסין, קורטיזול) שהופכים את רקמת החיבור לשברירית יותר ופחות מסוגלת לעמוד במתיחה.
• נטייה גנטית של העור עצמו.

מי בסיכון גבוה יותר

מחקרים בהיריונות ראשונים (Atwal et al., 2006) זיהו כגורמים קשורים:

• היסטוריה משפחתית (אם או אחיות עם סימני מתיחה בהיריון).
• גיל צעיר יותר. באופן מעניין, לנשים צעירות יותר בהיריון יש יותר סימני מתיחה, כנראה בשל מאפייני רקמת החיבור.
• עלייה גדולה יותר במשקל במהלך ההיריון ומדד מסת גוף גבוה יותר לפני ההיריון.
• בטן גדולה יותר: תינוקות גדולים, היריון תאומים, עודף מי שפיר.
• סימני מתיחה קודמים, למשל מגיל ההתבגרות.
• עור בהיר יותר, לפי כמה מחקרים.

רוב הגורמים הללו אינם בשליטה. מה שאפשר להשפיע עליו הוא העלייה במשקל, במסגרת מה שהרופא או האחות לבריאות האם רואים כמתאים לכם.

מניעה: מה הראיות אומרות

סקירת Cochrane

ה-Cochrane, אחד הארגונים המובילים בהערכת ראיות רפואיות, אסף את הניסויים הקליניים על קרמים ושמנים למניעת סימני מתיחה בהיריון (Brennan et al., 2012). נכללו שישה ניסויים, עם 800 נשים, שבדקו שמן זית, חמאת קקאו וקרמים משולבים (עם ויטמין E, חומצה היאלורונית, תמצית Centella asiatica או מרכיבים אחרים).

המסקנה: אין ראיות איכותיות לכך שאחד המוצרים האלה מונע סימני מתיחה או מפחית את חומרתם, בהשוואה לפלסבו, להיעדר טיפול או לקרמים אחרים.

כמה פרטים שימושיים:

• חמאת קקאו: בניסוי אקראי עם יותר מ-300 נשים בהיריון, היא לא הראתה הבדל לעומת קרם פלסבו (Osman et al., 2008).
• שמן זית: גם הוא לא הראה תועלת בניסויים מבוקרים (Soltanipour et al., 2014).
• קרמים עם Centella asiatica או חומצה היאלורונית: כמה מחקרים ישנים או קטנים רמזו על תועלת, אך באיכות מתודולוגית מוגבלת ולעתים עם מימון מהתעשייה.

אז לא כדאי להשתמש בקרם?

כדאי למרוח לחות, אך מהסיבות הנכונות:

• הקלה בגרד ובמתיחה של העור הנמתח.
• נוחות ורווחה. הרגע לטפל בבטן יכול להיות נעים ומרגיע.
• עור נוח יותר ועם מרקם טוב יותר.

מה שלא כדאי הוא להוציא הרבה כסף על מוצרים עם הבטחות למניעה, או להרגיש אשמה אם סימני המתיחה מופיעים למרות הקרם. קרם לחות פשוט, ללא בישום, שנסבל היטב, עושה את העיקר.

אמצעים נוספים

• עלייה מתאימה במשקל, בליווי הרופא או האחות לבריאות האם.
• תזונה מאוזנת והידרציה.
• פעילות גופנית מתאימה להיריון, בהוראה מקצועית.

אף אחד אינו מבטיח היעדר סימני מתיחה, אבל כולם טובים להיריון בכלל.

בטיחות: מה להימנע ממנו בהיריון ובהנקה

העור סופג חלק ממה שמורחים עליו, ובהיריון יש להימנע מרכיבים מסוימים. בחרו את השלב כדי להדגיש את העמודה שמעניינת אתכם.

במקרה של ספק, הביאו את המוצר לפגישת מעקב ההיריון או שאלו את הרוקח. והיו ספקנים כלפי שמנים אתריים בריכוזים גבוהים, שעלולים לגרות את העור.

גרד: מה נורמלי ומה לא

גרד מסוים בבטן שכיח בהיריון, בעיקר כשהעור נמתח ויבש. לחות, לבישת כותנה, הימנעות ממקלחות חמות מאוד והימנעות מגירוד חזק בדרך כלל עוזרים.

אבל יש סוגי גרד שמצדיקים תשומת לב:

לכולסטזיס של ההיריון יש הנחיה משלו (Girling et al., 2022) ודרמטוזות ייחודיות להיריון מתוארות ב-Ambros-Rudolph et al., 2006. אל תשתמשו בקרמים חזקים עם קורטיקוסטרואידים או בנוגדי היסטמין ללא הוראה רפואית בזמן היריון.

אחרי הלידה: מתי ומה לטפל

לתת זמן, אך לא יותר מדי

בחודשים שלאחר הלידה, סימני המתיחה מאבדים את הצבע האדום או הסגלגל והופכים בהירים ופחות בולטים. נשים רבות מרוצות מהתפתחות טבעית זו. למי שרוצה לטפל, יש נקודה חשובה: סימני מתיחה שעדיין אדומים מגיבים לטיפול טוב יותר מלבנים, שכבר הם צלקות בוגרות (ראו סימני מתיחה אדומים ולבנים: למה הם מופיעים ומה עובד).

לכן, אם סימני המתיחה מפריעים לכם, כדאי לערוך הערכה בחודשים הראשונים לאחר הלידה, גם אם חלק מהטיפולים יצטרכו להמתין לסיום ההנקה.

בזמן הנקה

• לחות וטיפוח עור פשוט.
• ניתן לשקול כמה טיפולים במרפאה לפי כל מקרה.
• רטינואידים מקומיים נדחים בדרך כלל או רק בהוראה רפואית ורחוק מהשדיים.

לאחר ההנקה

• טרטינואין מקומי, במרשם רפואי, בסימני מתיחה חדשים עדיין (Kang et al., 1996).
• טיפולים במרפאה: טכנולוגיות וסקולריות לסימני מתיחה אדומים; לייזר פרקציונלי, מיקרו-נידלינג ורדיו-תדר לשיפור מרקם ורוחב; בדרך כלל בסדרות.
• אימוני כוח וליבה, שמשפרים את קו הבטן. לפני תרגילי בטן אינטנסיביים, בדקו קיום דיאסטזיס של שרירי הבטן עם הרופא או עם פיזיותרפיסט מתמחה.

ציפיות

אף טיפול אינו מסלק לחלוטין סימני מתיחה. המטרה היא להפוך אותם לפחות בולטים. וכדאי לומר: סימני מתיחה הם סימן נפוץ להיריון, המשותף לרוב האמהות. לטפל בהם או לא זו בחירה אישית, ללא נכון ושגוי.

ב-Luxmed אנו מלווים נשים לאחר לידה עם הערכה של סימני המתיחה, של העור ושל רפיון הבטן. אנו קובעים מה אפשר לעשות בזמן הנקה ומה עדיף להשאיר לאחר כך, תמיד בבטחה.

מאמר זה נועד למטרות מידע ואינו מחליף מעקב היריון או ייעוץ. לפני שימוש בכל מוצר בהיריון או בהנקה, התייעצו עם הרופא.

שאלות נפוצות